אפל דאגו במשך שנים להפוך את האייפון למוצר פרמיום בכל מני דרכים. אחת מהן היא המניפולציות שהם מפעילים על המשתמשים.
בחווית המשתמש, אנחנו תמיד מנסים להקל על המשתמש ע”י צמצום ההחלטת שהוא צריך לקבל. ככל שיהיו יותר החלטות לקבל, התסכול גובר ואם מדובר בתהליך ארוך – גובר הסיכוי לנטישה.
בנוסף לעייפות והתסכול שזה יוצר, זה גם יכול לפגוע בתדמית המוצר. ברגע שהמשתמש צריך להתעסק יותר בפעולות “תפעול”, מתקבלת תחושה של “תקיעות”- המכשיר לא זורם והרבה פעולות לא עוברות “חלק”. בהרבה מקרים זה יכול ממש להרוג מוצר. החוויה של האנשים הופכת להיות מסורבלת מדי.
אחרי שאמרנו את זה, אני מהמר שרוב משתמשי האייפון שקוראים את זה, משתמשים בבהירות אוטומטית במסך וכנראה שגם המיקום והבלוטוס שלהם פתוחים תמיד (וחלק אפילו ישאלו – למה שלא יהיו פתוחים?)
במכשירי אנדרואיד יש כפתורים להפעלת המיקום והבלוטוס ממש ממרכז ההתראות. לחיצת כפתור וזה כבוי / דלוק. ממש נגיש. הנגישות הזאת יכולה לעודד את המשתמש לשחק עם מצב החיישנים. למשל להפעיל אותם רק כשצריך ולכבות בשאר הזמן.
זה נוח, אבל מייצר עוד החלטות בדרך – פתחתי וויז, הוא לא עובד אז אני הולך למיקום ומפעיל. הגעתי לאוטו ולא התחברתי לבלוטוס כי שכחתי לפתוח אותו. המטרה הייתה טובה וחשבה על המשתמשים אבל בפועל זה קצת פגע בתדמית המכשיר ובתחושת “הזרימה”.
מה אפל עשו? זה מעניין.
הבלוטוס אמנם מופיע במרכז השליטה אבל אם נכבה אותו, נקבל הודעה שהוא יידלק שוב מחר בבוקר. מה?! כן, כן. כדי שלא תשכחו, אפל תפעיל אותו ברקע. אחרי פעם או פעמיים סביר להניח שהמשתמש יוותר ופשוט ישאיר את הבלוטוס דלוק וככה אפל צמצמו לנו החלטה וכל מה שצריך בלוטוס יעבוד חלק 🙂
המיקום אגב, מופיע רק בהגדרות בתוך מסך פנימי.. על השליטה בו וויתרתי מראש כי זה לא ריאלי לחפור כל פעם בהגדרות. עוד החלטה שיורדת – עוד פיצ’רים שיעבדו חלק.
והדובדבן שבקצפת – המסך!
תמיד נראה שמסך האייפון חד, זוהר וצבעוני יותר נכון? הוא לא בהכרח יותר טוב מאנדרואיד, הוא פשוט בבהירות המדוייקת שלו ביחס לסביבה.
כשפתחתי את האייפון החדש שלי, אחד הדברים הראשונים שרציתי לעשות זה לבטל את הבהירות האוטומטית של המסך. שאלתי שלושה חברים עם אייפון, *אף אחד מהם לא ידע איפה זה*
אמרתי לעצמי, בטח בהגדרות תחת “תצוגה ובהירות”, נחשו מה? לא שם. איפה כן? בתוך עמוד “נגישות”.
לא סתם החביאו את הכפתור הזה, יש להם אינטרס ברור שלא תשתמשו בו.
אז אפשר לשנות את הבהירות ידנית כמובן, אבל אחרי כמה דקות היא תחזור להיות אוטומטית. עוד החלטה אחת פחות ועכשיו גם המסך תמיד עובד בצורה חלקה.
בהירות מסך, צמצום ההחלטות ותפעול “חלק” של המערכת – לכל הדברים האלה יש מכנה משותף – הבנה שכל ההחלטות האלה פוגעות בתפעול החלק של המכשיר ויכולות לפגוע בזרימה של השימוש שלנו, מה שפוגע בתדמית המכשיר. לכן הם צמצמו איפה שאפשר וניתבו את המשתמשים בדרך כמעט בלתי נראית להפעיל את המכשיר בצורה האידיאלית מבחינתם, כזאת שתשמר את תדמית הפרמיום שהם יצרו במשך שנים.
